יופיו של הלובן

סוד יופיו של הצבע הלבן הוא
ששותפים בו כל הצבעים

הפעמונים שנותרו

הפזמון של השיר "Anthem" של לאונרד כהן הרעיש אותי מהפעם הראשונה שקראתי אותו:

Ring the bells that still can ring

Forget your perfect offering

There is a crack in everything

That's how the light gets in

הנה נסיון שלי לתרגום:

טלטל את הפעמונים שעוד יכולים לצלצל
שכח מלהביא מנחה מושלמת לאל
בכל צדק יש סדק, תענה לשואל
רק כך האור פנימה, שב ומחלחל



ועוד ניסיון:

צלצל בפעמונים שנותרו עוד שלמים
שכח מהמנחה המושלמת לַאלוהים
כי בכל יש סדק, בכל הדברים
רק דרכו האורות פנימה חודרים

סביון המחתרת

התקווה היא סביון המחתרת
שצמח פרא באי התנועה


מפציע וזורח מבלי שאושר
מבלי שנרשם בתקציב העירוני
גנני העירייה לא זרעו או השקו אותו
והוא לא מחכה להם בכלל

מבין סדקי האקרשטיין עולה
הוא האמת שמארץ תצמח


להקת פטוניות ואמנון ותמר
מתורבתים ומוגזמים
נבוכים למול חיוניותו החינמית


אני האי האמיתי
לדבורה אבודה במדברה של העיר

עוד אסב כבועה לרוח
ואשלח את כל צבא ילדינו
להלביש את כל האספלט הזה
שלמת ירוק ושמש

יונה

הנה יונה עם ענף בפיה

ענף שיבש מעלים

הם נשרו וזמנו הגיע

להצמיח עכשיו גוזלים



הנה יונה שבבטנה

כמוסה הבטחה מרגשת

חרוצה כנמלה היא בונה

והלוך ושוב מעופפת



הנה יונה מאמינה

שיש תקווה לעתיד

מימי קדם היא עפה

זו היא יונת התמיד

 

הבטחות

הבטחה גדולה מאוד

חבויה שם בענן הנישא



וכל חקלאי

מהכיוון שלו

רואה בענן את דמות תקוותיו

הרוצות כל כך להתגשם



רק כך, בענן

יכולות להתקיים בו זמנית

תקוות כל כך מנוגדות





(בהשראת "קדימה" של אריאל שרון)