‏הצגת רשומות עם תוויות אחדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחדות. הצג את כל הרשומות

האחד במאי


האחד במאי במילניום השלישי

אני עומד בקריית-אונו ונושא את מבטי

אל מגדל הבטון של הקניון החדש

העולה ומתהווה למולי

מתוך בור עצום באדמה



בין פעימות הפטישים

נשמעות קריאות הפועלים בכמה שפות - רומנית, סינית, ערבית


אני נזכר בקריאה הישנה "פועלי כל העולם – התאחדו"

ומבין שהיא מתגשמת למול עיני

רק בגירסת האינטרנציונל הקפיטליסטי



הנה הייתה כל הארץ

שפה אחת ברורה, שפת הכסף

ודברים אחדים, תוצרת סין.



סבתא רחל עוד קראה לו "כפר אונו"

אבל היום, פלא פלאים

מכפרים עלובים שבסוף העולם

פועלים נקבצו והם רוקמים כאן ביחד

מגדל של חלומות ראווה

מלחמות האהבה

את השיר הבא מצאתי בספר השירים "זיקוקים שיכורים באפילה".  אני תמיד מוצא בו, בעיקר בסיום שלו, נחמה קטנה - לא להשלים עם מציאותן של מלחמות, אבל לראות אותן, בכל זאת, באור רך וסלחני יותר:

יחד, שווים באור הגדול / דוד שחר

ולי נגלה אלוהים באור האהבה,
כן, כן, אחרי חושך גדול
גיליתי
שפחדתי קודם כל מעצמי, מהבדידות
ובכל איש אור זה קיים
בפרסים ההורגים עירקים
ובילדה קטנה בודדה להורים גרושים,
בחולה בלי תקווה
ובאדם זקן.
היכולת לאהוב, לדאוג למין האנושי
כי לכולנו לב לאהוב, לבכות, להתרפק
על הדברים האמיתיים
כי הקשוחים באנשים נשברים ומחייכים
כי הגרועים בלוחמים לוחמים בעצם
למען האהבה, למען היפה, למען השיגעון הזה
של החברות בין אדם לאדם
ובזה כוחנו.

יופיו של הלובן



סוד יופיו של הצבע הלבן הוא
ששותפים בו כל הצבעים








פריחת עץ האבוקדו


פריחת עץ האבוקדו במרפסת
משכה היום אין ספור דבורים
וחרקים שיודעים להריח
צוף שריחו נסתר ממני

וחשבתי על כך שכל אבוקדו
וכל פרי
יש לו שורשים בפרח
אשר שורשיו יורדים אל מי האדמה
ששורשיהם נטועים עמוק בשמיים
בעננים ששורשיהם בים ובשמש

גיליתי את כל זה
כשתליתי כביסה
לייבוש באנרגיית השמש והרוח
בחיבור הנפלא הזה לעולם





והרבה אחרי
שהשמש כבר שקע
נזכרתי שעוד לא
הורדתי כביסה

עץ האבוקדו עמד בדממה
פרחיו נרגעים אט אט
מהאורגיה של היום

אבקנים עושים את
דרכם השקטה
במורד העלי המצפה

והפרח כולו מכין צוף חדש
לקראת מסיבת הזיווגים
של מחר

לילה שקט. ירח
ועץ אחרי זיון –
שלווה קוסמית
בתל אביב

שחר בכרך הגדול




הבוקר עלה בדממה כתמיד

עדרי המכוניות העצומים

החלו להתעורר משנתם

בשריקות קצרות של ביטול אזעקה

ובמשק דלתות נפקחות

המהום עלה מן המנועים

שנשפו מנחיריהם אדי בוקר מהבילים.


והחוצה מהחנייה אל המסע הארוך

אל טורי הנדידה האינסופיים

 
 
 

הים שבפנים


מחשבותי זורמות בערוצי גופי
נקוות לכדי מסקנות על נופי:

כשחזי עולה ויורד בגלים
אין ספק שזהו
הים שבפנים

כי מן הים באנו
לכן הים עודנו בנו

לבי משלח בי גלים מבפנים
אני זוכר את הקצב מראשית הימים

אנשים מול הים תוהים
כיצד הוא גורם להם להתפעם
זה קורה כי הם מביטים
בדם שלהם הזורם

כי במעמקי התודעה לעולם לא ימחה
הזיכרון של הלידה
מי שמביט בים מביט במולדת
הגדולה, האמיתית, היחידה


(המשך)

אנו קוראים לעצמינו "בני אדם"
אך לפני הכל אנו בני הים

בנים למשפחה הגדולה של הים
רגלינו ביבשה אך ליבנו דם-ים

גם ספינת המדבר הייתה לגל אבנים
אילולא גאה בה הים שבפנים

שני מימנים חברו לחמצן
מאש גדולה
נולד הים

גם העץ צומח מתוך הים
ואחי הדולפין
הוא ים בתוך ים

כשחזי עולה ויורד בגלים
אין ספק שזהו
הים שבפנים