ים האגזוזים שמסביב

שבע בערב, יצאתי לגינה. לילה חורפי ללא עננים ירד מוקדם, ירח נדלק בשמיים, ומרחוק נשמע המהום הצמיגים הרם של כלי רכב השועטים בכביש גהה. האזנתי לרעש - כעין רעש לבן, נחלש ומתחזק מעט בין רגע למשנהו, כמו הרעש של נהר שוצף או ים סוער מרחוק. ומן ההמהום הקוסמי הזה צצה בראשי השורה ים האגזוזים שמסביב....

חזרתי למחשב ונתתי ליתר השורות לזרום אל המקלדת, על בסיס המילים היפות שכתב במקור יצחק קינן ושהלחין חיים אגמון:

ים האגזוזים שמסביב
כל עשניהם יצאו לרוח
אלף רעלים שלח אלי האוויר
גם סתם כך לנשום - כבר לא בטוח

קול המנועים הנוהמים צלילי הכביש
כי רוצים מהר כבר להגיע
אלף אנשים עומדים בפקק - זה עסק ביש
נושקים הפגושים פקעות עצבת

לה לה לה לה...

גם הפחמנים מחומצנים
עולה כך הריכוז של CO2
הנה כבר עברנו את ה- 390
כל הקרחונים יהיו למים

אך לא ניכנע - אנו נפעיל את המזגן!
נקרר את כל כדור הארץ
הכל כל כך ירוק - הכל כל כך נפלא
כי כאן עוד במבצר הכל בסדר

לה לה לה לה...

------------------

פורסם במקור באתר שינוי ירוק

נשימות

הרוח מנשימה את הים

בלחיצות רכות ונרחבות

היא מפעימה בו את הגלים

העולים והיורדים

מהחוף זה ברור -

משהו כאן נושם



 

הים שבפנים

מחשבותי זורמות בערוצי גופי
נקוות לכדי מסקנות על נופי:

כשחזי עולה ויורד בגלים
אין ספק שזהו
הים שבפנים

כי מן הים באנו
לכן הים עודנו בנו

לבי משלח בי גלים מבפנים
אני זוכר את הקצב מראשית הימים

אנשים מול הים תוהים
כיצד הוא גורם להם להתפעם
זה קורה כי הם מביטים
בדם שלהם הזורם

כי במעמקי התודעה לעולם לא ימחה
הזיכרון של הלידה
מי שמביט בים מביט במולדת
הגדולה, האמיתית, היחידה


(המשך)

אנו קוראים לעצמינו "בני אדם"
אך לפני הכל אנו בני הים

בנים למשפחה הגדולה של הים
רגלינו ביבשה אך ליבנו דם-ים

גם ספינת המדבר הייתה לגל אבנים
אילולא גאה בה הים שבפנים

שני מימנים חברו לחמצן
מאש גדולה
נולד הים

גם העץ צומח מתוך הים
ואחי הדולפין
הוא ים בתוך ים

כשחזי עולה ויורד בגלים
אין ספק שזהו
הים שבפנים