‏הצגת רשומות עם תוויות שינוי ירוק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שינוי ירוק. הצג את כל הרשומות

תפיסה מהפכנית של מי המזגן

אנחנו רגילים לראות בתופעה של מי המזגן המטפטפים ברחובות בזבוז של משאב מים, אבל לאחרונה פתאום הבנתי שהמשאב העיקרי המתבזבז כאן הוא דווקא חשמל, ועלה לי רעיון להקטין את הבזבוז אנרגיה הזה - על ידי ניתוב המים האלה לקירור הרדיאטור החיצוני של המזגן.
אתחיל בהסבר על הבזבוז - זה קורה משום שהמזגן אמנם מקרר את אוויר הבית, אבל גם את אדי המים שבו. ובעוד שאוויר הבית חוזר מקורר לבית, אדי המים יוצאים מהבית וכך מתבזבזת למעשה כל האנרגיה הרבה שנצרכה בתהליך הקירור וההעיבוי שלהם (חום כמוס).
במילים אחרות, המסה התרמית של המים המקוררים אובדת.
הסברים מפורטים יותר על הרעיון המהפכני (אך לא לגמרי מקורי, מסתבר) כתבתי ופרסמתי כאן, ואתם יותר מוזמנים לעיין, לבדוק את המספרים שאני מציג, לערוך ולתקן ולפתח, ולסייע בכל דרך להפצת והגשמת הרעיון

תודה!

--------------

פורסם במקור באתר שינוי ירוק

בצאת ישראל באופניים

ההגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים היוו וכנראה ימשיכו להוות השראה למאבקים חברתיים רבים. במאבק שהשתתפתי בו לפני עשור נגד סלילת כביש חוצה ישראל - ובעד פיתוח תחבורה משולבת - נחה עלי המוזה ולכבוד הפסח כתבתי נוסח להגדה ברוח תחבורתית. לפני שלוש שנים, יותם אביזוהר - המנכ"ל של "ישראל בשביל אופניים" - הציע להכין לה עיבוד שממוקד בכלי התחבורה העתידני, המופלא וה-100% ירוק הזה.
נענתי לאתגר וכתבתי גרסא מחודשת שהופצה, ולכבוד הפסח הזה שידרגתי קצת את הניסוחים והעיצוב בפורמט של מצגת - אתם מוזמנים להסב לצד שמאל ואז - לקרוא ולהנות



-----
פורסם במקור באתר 'שינוי ירוק'

ים האגזוזים שמסביב

שבע בערב, יצאתי לגינה. לילה חורפי ללא עננים ירד מוקדם, ירח נדלק בשמיים, ומרחוק נשמע המהום הצמיגים הרם של כלי רכב השועטים בכביש גהה. האזנתי לרעש - כעין רעש לבן, נחלש ומתחזק מעט בין רגע למשנהו, כמו הרעש של נהר שוצף או ים סוער מרחוק. ומן ההמהום הקוסמי הזה צצה בראשי השורה ים האגזוזים שמסביב....

חזרתי למחשב ונתתי ליתר השורות לזרום אל המקלדת, על בסיס המילים היפות שכתב במקור יצחק קינן ושהלחין חיים אגמון:

ים האגזוזים שמסביב
כל עשניהם יצאו לרוח
אלף רעלים שלח אלי האוויר
גם סתם כך לנשום - כבר לא בטוח

קול המנועים הנוהמים צלילי הכביש
כי רוצים מהר כבר להגיע
אלף אנשים עומדים בפקק - זה עסק ביש
נושקים הפגושים פקעות עצבת

לה לה לה לה...

גם הפחמנים מחומצנים
עולה כך הריכוז של CO2
הנה כבר עברנו את ה- 390
כל הקרחונים יהיו למים

אך לא ניכנע - אנו נפעיל את המזגן!
נקרר את כל כדור הארץ
הכל כל כך ירוק - הכל כל כך נפלא
כי כאן עוד במבצר הכל בסדר

לה לה לה לה...


------------------

פורסם במקור באתר שינוי ירוק

האישה וכדור הארץ


לאלו מביניכם שאוהבים מוסיקת עולם - אתם מוזמנים להאזין לשיר חדש ומיוחד בלינק הבא: אישה קטנה .mp3
 
מילים: דליה רביקוביץ
לחן, עיבוד, ניהול מוסיקאלי, צ'לים: ראלי מרגלית
שירה: אילנה אליה
דיג'רידו: אהרון חי

אשה קטנה עשתה לה לערש
את כדור הארץ
הכדור הגדול.
ולא נעלם מכדור הארץ
כי אשה קטנה
נחה על גבו.
והוא צמח עשבים אל חיקה
וכרך את גופה בגבעולים.
והוא נשאה אותה כשאתו
הרים ובקעות
ארצות וימים.
וזו האשה היתה מלחשת:
כדור הארץ – ערש שלי,
כדור הארץ – פלגים ונחלים
וימים גועשים ואף גם אני.
הנה אני שטה כבת ספנים
וכדור הארץ היה לי סירה,
נחיל כוכבים כנחיל דבורים
הומים סביב לכדור הארץ.

כדור הארץ דבק אל בטני
ידי צומחות כפרחים מן הארץ,
ועל פני הכדור העצום הזה
באה חדוה בכל אברי.

אשה קטנה עשתה לה לערש
את כדור הארץ
הכדור הגדול.
ולא נעלם מכדור הארץ
כי אשה קטנה
נחה על גבו.



תודה לזמרת אילנה אליה, על הרשות לחלוק את השיר עם קהילת האתר!
עוד על אילנה ועל המופע הקרוב שלה תוכלו לקרוא כאן

-------------------------
 
[פורסם במקור באתר שינוי ירוק]

בין אחריות סביבתית לגרין ווש



בימים אלה מוצגת במוזיאון האומנות של פתח תקווה תערוכה בשם "מוזיאון הטבע".
 יש בה כמה מיצגים מעוררי מחשבה, וביניהם פסל הדינוזאור הגדול הזה, שטומן את ראשו בבור של נפט.
למי שכבר מורגל בחשיבה סביבתית, קל לחשוב שהדינוזאור הזה מייצג את תרבות הצריכה וההתמכרות לנפט, את תאגידי הרכב הענקיים באמריקה (כמו GM) או אפילו את החלום האמריקאי עצמו.

כל אלו בוודאי נכונים, אך מעבר להם מצאתי בפסל הזה ביטוי אומנותי נפלא למושג "התירקקות" (Green Wash).
הוא הולם מאוד את אותם מקרים של תעשיות וגופים גדולים ומזהמים, שמשמיעים קולות רמים של "אחריות סביבתית", אך בפועל הם כמו הדינוזאור הזה: כפות רגליו מבוססות בנפט, ראשו שקוע עד צוואר בנפט, אבל אל תבלבלו אותו עם העובדות – הוא ירוק כולו - שימו לב - עד קצה זנבו המורם!...



































-------
פורסם במקור באתר 'שינוי ירוק'

350 - המספר הכי חשוב בכדור הארץ


ריכוז גז החממה CO2 באוויר שאנו נושמים כעת הוא סביב 390 ח"מ (חלקים למליון), שהם בערך מאה ח"מ יותר ממה שהיה לפני שמפלטים וארובות הפכו כה נפוצים בעולמנו. מדעני האקלים ציינו את הריכוז של 350 ח"מ, שאותו חצינו ב- 1987, כרף הבטוח מבחינת שינויי האקלים. ככל שנמהר לשוב אליו ולרדת מתחת אליו - השינויים בעתיד יהיו פחות חריפים, אך בינתיים הריכוז רק עולה ועולה.

בדצמבר הקרוב ייפגשו ממשלות העולם בקופנהאגן כדי לדון על הסכמים להפחתת פליטות גזי החממה, ושדולות המזהמים כבר לוחצות על הנציגים שלנו להקטין ולעמעם ולמסמס את ההתחייבויות להקטנת הזיהום. לכן יש חשיבות גדולה כל כך להצבת יעד מספרי ומדיד, כמו 350 ח"מ, שנציגינו יכירו אותו וידעו שזה לא רק מה שדרוש לבוחרים שלהם, אלא גם מה שנדרש על ידיהם.

כדי להגביר את המודעות לעניין החשוב והמורכב הזה, ב-24 לאוקטובר (יום האומות המאוחדות!) יתקיימו ברחבי העולם מאות אירועים עצמאיים שיגרו את תשומת הלב הציבורית למספר הזה, 350, ולמסר שמגולם בו.
באזור המרכז ובתל אביב, למשל מתוכננת החלקת רולר ורכיבת אופניים המונית, במסלול סמלי ומיוחד.

האתר www.350.org מהווה מוקד מקוון למי שרוצה ליזום או להשתתף בפעולות כאלו, קטנות כגדולות.

גם לי יש רעיון לפעולה בתל אביב- אשמח לכל עזרה בקידומה



------------------------------------------------
פורסם לראשונה באתר 'שינוי ירוק'

אחזקת האופניים - זו לא אומנות


אם לפני חמש שנים כשרכבתי על אופניים בתל אביב הרגשתי יחידי, הרי שהיום הרבה פעמים אני שמח לראות שלאורך חלק מהדרך מפה לשם אני רוכב בטור יחד עם רוכבים עירוניים אחרים- ממש טור דה תל אביב. אבל לפעמים, זה שרוכב מלפני, מאחורי או מצדדי מלווה בחריקות וציוצים מביכים מהאופניים שלו. מבט מהיר על השרשרת שלו מגלה את האמת החלודה, שהשרשרת לא ראתה טיפת שמן מזה שנים, והיא זועקת לעזרה.
משיחות שהיו לי עם רוכבים כאלה מסתבר שהרבה מהם חושבים שהאופניים שלהם פשוט גרועות ושהם צריכים לקנות חדשים בהזדמנות. אך הדבר מצביע על בורות עצובה בקשר למהות האופניים ולאומנות האחזקה שלהם.
אז לכל אותם רוכבים לא מנוסים - אתם צריכים להבין שאופניים, כמו כל מכונה, חייבים שימון תקופתי בכל הצירים והחלקים הנעים - ובמיוחד השרשרת. בדיוק כמו שחייבים מדי פעם "לבדוק שמן" למכונית, כי אם יש פחות מדי היא לא תיסע (אפילו אם היא למבורגיני אימתנית) - כך אתם צריכים לדאוג שהשרשרת של האופניים תהיה משומנת קלות. זה אפילו לא מסובך - בכל חנות אופניים או חומרי בניין אפשר למצוא מזלף שמן או תרסיס (עדיף עם קשית למיקוד ההזלפה) שאיתם אפשר לסוך את אופניכם בשמן - ותראו איך הם הופכים לנסיכים אמיתיים, כחדשים.
השימון מקל מאוד על פעולת הדיווש, מונע שחיקה וחימום המזיקים לחלקי השרשרת, ומגן מפני החימצון הנורא - החלודה. בהיותי רוכב צעיר לא דאגתי לעניין הזה ויום אחד השרשרת שלי פשוט נקרעה - מה שגרם לי כמעט לעוף אל כביש סואן.
אז הישמרו לנפשותיכם ותנו לאופניים שלכם שפריץ קטן של שמן כל חודשיים או שלושה - הן יודו לכם מעומק השילדה, ותשמעו את זה!

 -------------------------------

פורסם לראשונה באתר 'שינוי ירוק'

פיתרון ירוק לבעיית היתושות

במסגרת מלחמות הקיץ ביתושות פיתחתי השנה כלי נשק ביולוגי חדש - אני מציב דלי מים בחוץ, יתושות מטילות בו את ביציהן, ואיך שבוקעים הזחלים אני משתמש במים האלה להשקיית צמחים או לקומפוסט, ובכך מחסל את הדור הבא של המזמזמות העוקצניות.

אני מתנצל בפני מי שהטרמינולוגיה המיליטריסטית צורמת לאזניו, אבל זה בוודאי יותר ידידותי ובריא מאשר שימוש ברעלים או בכימיקלים דוחי יתושים בחדר הילדים.

יתושות מטילות את ביציהן במים, ומלכודת מים פשוטה להכנה, יכולה לגרום לרבות מהן להטיל בה את הביצים. כל שנותר הוא לחכות ימים אחדים לזחלים, ופשוט 'לשפוך את התינוק עם המים', להשקות צמחים או ערימת קומפוסט, וזהו. הרעיון הוא שפחות יתושות יטילו את ביציהן במקווי מים נסתרים שאינם מטופלים, וכך פחות יתושים יגיחו לאוויר העולם.

מובן שלא די באמצעי הזה, וכמובן שאפשר ורצוי להתקין רשתות על החלונות, כילות על המיטות ושאר חסמים פיזיים, ובוודאי שהקמת בריכת מים עם גמבוזיות וצפרדעים זה בכלל הכי ירוק.
ובכל זאת - השיטה הזו היא עוד כלי מועיל וככל שיותר אנשים ישתמשו בו כך היעילות שלו תגבר.
(כן, מנכ"ל חברת החשמל, אני יודע שסגירת הבית למשך הקיץ והפעלה רצופה של המזגן היא גם כן יעילה נגד יתושים - הם לא חובבי קור גדולים, אבל בחייאת דוניאתכום - לא חבל על העולם?)

הוראות הכנה למלכודת מים -

לתשומת לבכם: אם יש סיכוי שתשכחו מהדלי ליותר משבוע אל תתחילו עם השיטה הזו. מספיק שמחזור אחד של הטלה זוכה להגיע לאוויר העולם - וכבר תרמתם ענן של מאות יתושים לשכונה שלכם!
> הכינו כלי מים ובו לפחות 5 ס"מ של מים (רצוי כלי בהיר - שתיטיבו לראות את הזחלים).
> הציבו אותו בחוץ, עדיף באזור מוצל ובקרבת צמחים.
> מומלץ מאוד להציב כמה זרדים במים - יתושות אוהבות לעמוד עליהם לצורך ההטלה ומעדיפות לחשוב שיהיה לדור הבא שלהן איפה להתחבא מדגים פוטנציאליים, וצמחיית מים זה המסתור הטבעי.
> תוך 4-7 ימים אמורים להופיע הזחלים - זה הזמן להשקות!

במישור העירוני

רעיון פשוט זה יכול להיות מיושם גם ברמה המוניציפאלית והאזורית. למרבית העיריות היום יש צוותים של "מטפלי מים" הלוחמים ביתושים בשגרה ובהתאם לקריאות ותלונות תושבים. אם צוותים אלה יציבו בנוסף "מלכודות" מים כאלה ברחבי הישוב הם יוכלו לסמן וי גדול וירוק על ידידותיות לסביבה.
במסגרת מהלך כזה, אפשרי שהעירייה תטפח רשת של מתנדבים ברחבי העיר שידאגו לעניין כל אחד במקום מגוריו, וכך נחסוך גם בשינוע מציבי המלכודות.
כמובן שכפרויקט מוניציפלי כדאי שכל מלכודת תהיה ממוספרת וייאספו נתונים לגבי הופעת הזחלים. הניטור ישמש למדידת הצלחה ולשיפור הפעילות.


מאחל לכולנו שנהנה מ"חלום ליל קיץ" אמיתי - ללא זמזומים, גירודים, או דם על הקירות...

עודד 


---------

פורסם במקור באתר 'שינוי ירוק' תחת הכותרת 'איך להשמיד את הדור הבא (של היתושות)'