בין אחריות סביבתית לגרין ווש



בימים אלה מוצגת במוזיאון האומנות של פתח תקווה תערוכה בשם "מוזיאון הטבע".
 יש בה כמה מיצגים מעוררי מחשבה, וביניהם פסל הדינוזאור הגדול הזה, שטומן את ראשו בבור של נפט.
למי שכבר מורגל בחשיבה סביבתית, קל לחשוב שהדינוזאור הזה מייצג את תרבות הצריכה וההתמכרות לנפט, את תאגידי הרכב הענקיים באמריקה (כמו GM) או אפילו את החלום האמריקאי עצמו.

כל אלו בוודאי נכונים, אך מעבר להם מצאתי בפסל הזה ביטוי אומנותי נפלא למושג "התירקקות" (Green Wash).
הוא הולם מאוד את אותם מקרים של תעשיות וגופים גדולים ומזהמים, שמשמיעים קולות רמים של "אחריות סביבתית", אך בפועל הם כמו הדינוזאור הזה: כפות רגליו מבוססות בנפט, ראשו שקוע עד צוואר בנפט, אבל אל תבלבלו אותו עם העובדות – הוא ירוק כולו - שימו לב - עד קצה זנבו המורם!...



































-------
פורסם במקור באתר 'שינוי ירוק'